לפי דו”ח של ה OECD משנת 2014, זיהום אוויר הפך לגורם הסביבתי המשמעותי ביותר למוות בטרם עת, עם למעלה מ 3.5
מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. הגורם העיקרי לזיהום האוויר בישראל הוא ייצור חשמל.
הדלקים המשמשים להנעת הטורבינות המחוללות חשמל, הם המשפיעים על רמת זיהום האויר. עיקר הנזק הסביבתי והבריאותי
בישראל מזיהום אוויר נובע מפליטות של שתי קבוצות מזהמים עיקריים: תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, אשר המקור העיקרי
לפליטתם מגיע כתוצאה מפעילות ייצור החשמל. על פי פרסומי המשרד לאיכות הסביבה, פליטות תחמוצות הגופרית באזור
חדרה (תחנות כוח פחמיות) גבוהות פי 30 מהפליטות באזור חיפה ופליטות תחמוצות החנקן גבוהות פי 11. למעשה קרוב ל-80%
מפליטות תחמוצות הגופרית בישראל מקורן באזור חדרה ואשקלון, שם ממוקמות תחנות הכוח הפחמיות בישראל.
יתרונות סביבתיים
לגז הטבעי יתרונות סביבתיים משמעותיים לעומת דלקים פוסיליים אחרים כגון נפט ופחם. הגז הטבעי נקי כמעט לחלוטין ושריפתו כמעט שאינה יוצרת מזהמים. בנוסף, השימוש בגז טבעי מצמצם בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה. לעומתו, הדלקים הנוזליים (סולר, מזוט וכו') מכילים שרשראות ארוכות של פחמימנים שאינם עוברים שריפה מושלמת ונותרים כחלקיקי אפר ופיח המשוחררים לסביבה.
השוואת היקף פליטת מזהמים וגזי חממה הנפלטים מייצור חשמל ממקורות אנרגיה שונים
מקור: Global Gas Report 2022 - IGU
מה ההבדל בין פליטת מזהמים לבין פליטת גזי חממה?
ההבדלים העיקריים בין מזהמי אוויר לבין גזי חממה מתבטאים באופן שבו הם משפיעים על בריאותנו ועל הסביבה.
למזהמי אוויר, לדוגמא אילו הנמנים עם משפחת תחמוצות הגופרית (Sulfur oxides) גופרית דוח חמצנית (Sulfur dioxide) יש השפעה ישירה על הבריאות שלנו שאנחנו נושמים אותם. אחת מסוגי התחמוצות הנפוצות והידועות ביותר היא גופרית דו חמצנית (Sulfur dioxide) גז חסר צבע, בעל ריח חריף, הגורם לסוג נפוץ ומסוכן של זיהום אוויר שפוגע בבריאות . אחד מהמקורות האנושיים העיקריים לפליטה של גופרית דו-חמצנית לאטמוספירה הוא שימוש בפחם לייצור חשמל בתחנות כוח.
לעומת זאת, גזי חממה תמיד היו קיימים באטמוספרה ברמות שאינן משפיעות על בריאות האדם, אך ככל שבני האדם גורמים לפליטות רבות יותר של גזי חממה, הם מגבירים את אפקט החממה.
הבעיות העיקריות שנגרמות מזיהום אוויר מתרחשות בסמוך לקרקע, כמו לכלוך של מבנים ויצירת השפעות בריאותיות ומכאן לפליטות מזהמים השפעה מקומית. לעומתם גזי החממה משפיעים על כל האטמוספרה ומכאן השפעתם גלובלית.
ופליטות תחמוצות החנקן גבוהות פי 11. למעשה קרוב ל-80%
מפליטות תחמוצות הגופרית בישראל מקורן באזור חדרה ואשקלון, שם ממוקמות תחנות הכוח הפחמיות בישראל.
המעבר הרחב לשימוש של גז טבעי הביא לירידה דרמטית בפליטות המזהמים במשק החשמל. פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן ירדו מאז תחילת הפקת הגז ממאגר תמר ב- 84% ו- 74% בהתאמה. מדובר בחיסכון מצטבר של מאות אלפי טון פליטה של גזיים רעליים אלו.
הגז הטבעי הישראלי נחשב לנקי במיוחד, על כן הטמעת השימוש בו על חשבון מקורות אנרגיה פוסיליים מזהמים כמו הנפט והפחם, הביאה לתמורות דרמטיות בכל הקשור לפליטות מזהמים בישראל.
עם זאת פליטה משמעותית של תחמוצות גפרית ותחמוצות חנקן עדיין מתקיימת בתחנות הכוח הפחמיות: תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ותחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון.
על פי דוח המפל"ס לשנת 2021 אשר פורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה באוגוסט 2022, תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ואשקלון היו אחראיות לכ- 85% מכלל פליטות תחמוצות הגופרית במשק ולכ- 100% מפליטות תחמוצות הגופרית במשק החשמל בישראל. בנוסף, אחראיות התחנות הפחמיות ל – 41% מפליטות תחמוצות החנקן בדוח ולקרוב ל- 36% מפליטות הפחמן הדו-חמצני. נדגיש כי מדובר בשני מפעלים בלבד, מתוך דוח המפרט את הפליטות של 575 המפעלים הגדולים בישראל.
*דוח המפל"ס המפורסם על יד המשרד להגנת הסביבה מציג את פליטות המזהמים של 575 המפעלים הגדולים בישראל.
מקורות פליטות מתאן בישראל
הגז הטבעי במאגרי הגז הישראליים הינו גז באיכות גבוהה ביותר במכיל רובו ככולו מתאן (CH4). הפקת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן מבוצעת באמצעות מערכות הפקה חדשות ומודרניות תחת רגולציה מודרנית וקפדנית.
על פי חישובי משרד האנרגיה, בשנת 2020 חלקה של הפקת הגז בפליטת המתאן בישראל עמדה על 0.1% מכלל פליטות המתאן. פליטות מתאן ממטמנות היוו את החלק הארי בפליטות המתאן בישראל. למעשה, שנה ושלושת רבעי של פליטות מתאן מהפקת גז טבעי בישראל, שוות ליום אחד של פליטות מתאן מהמטמנות הפזורות ברחבי הארץ.
לכל שרשרת הערך, מההפקה ועד השימוש – השימוש בגז טבעי ישראלי מביא לחיסכון של למעלה מ- 50% בפליטות גזי החממה.
