פרק א'- מדד BDO

לשנת 2025

פרק ב' - עשור למתווה הגז

אנרגיה
כלכלה
גיאופוליטיקה
סביבה

פרק ג' - מבט לעתיד

צילום: נתי חדד

חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף

עשור לאחר מתווה הגז, הכלכלה הישראלית נהנית מיתרונותיו בהיבטי בטחון אנרגטי, יוקר המחיה, הכנסות המדינה ויחסים עם מדינות שכנות.

מתווה הגז הביא להפחתה של כ-25% במחירי הגז, ומחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה. הכנסות המדינה מגז טבעי עומדות כיום על כ-6 מיליארד ₪ לשנה, וצפויות להגיע לכ-20 מיליארד ₪ לשנה בתוך כעשר שנים. 

התרומה של יצוא הגז לביטחון האנרגטי וליתירות הוכחה כמשמעותית ביותר בתקופת המלחמה. למרות השבתות של אסדות הגז נשמרה אספקת הגז לשוק המקומי, ללא התייקרות מחיר החשמל. זאת, בניגוד למשבר האנרגיה שחוותה אירופה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

האיזון שבין צורכי השוק המקומי לבין יצוא הוא אתגר מרכזי של המדיניות האנרגטית הלאומית. הניסיון מלמד כי יצוא הגז הטבעי, הינו תנאי הכרחי לקידום פיתוח מאגרים ותשתיות וקידום חיפושי תגליות נוספות. היצוא אף מממן את היתירות במשק הגז, ומניב הכנסות משמעותיות למדינה מתמלוגים וממיסים. כך נהנה הצרכן המקומי מביטחון אנרגטי וממחירים תחרותיים, לצד תרומה למשק מהכנסות המדינה מהגז הטבעי.

במבט לעתיד, תגליות הגז הטבעי בישראל צפויות לספק את הצרכים המקומיים לפחות עד לשנת 2062. לישראל כיום עתודות גז של כ־1,044 BCM, בעוד שהסכמי היצוא מסתכמים בכ- 260 BCM. גם ללא תגליות נוספות, ובמימוש מלא של הסכמי היצוא הקיימים, צפוי המשק להגיע לשנת 2062 עם עודף של מעל 100 BCM. 

הבטחת הבטחון האנרגטי של הדורות הבאים הינה יעד לאומי מרכזי. הגז הטבעי, כדלק מעבר, מאפשר הפחתת פליטות, הוזלת מחירי החשמל ובטחון אנרגטי, יחד עם הכנסה לאומית שתאפשר מעבר לחלופות של אנרגיות מתחדשות ו/או אנרגיה גרעינית.

הכנסות המדינה ממיסי ותמלוגי גז טבעי, יגיעו לכ-474 מיליארד ₪ (לפני הכנסות ריבית מקרן העושר). הכנסות אלה שקולות לעלות ההקמה של כ-100GW אנרגיות מתחדשות ואגירה, שמאפשרים יצור חשמל בהיקף הגדול פי 2 מכלל צריכת החשמל כיום בישראל. 

כלומר, הגז הטבעי, לצד יתרונותיו כיום, יבטיח הכנסות מדינה שיאפשרו לדורות הבאים לעבור, ללא עלות נוספת למשק הלאומי, למקורות אנרגיה חליפים, ירוקים, ושאינם מתכלים.

+

רויטל סויד, יו״ר איגוד הגז הטבעי בישראל

אני שמחה להציג בפניכם את דו"ח "עשור למתווה הגז".

הדוח מציג עשור של עשייה ענפה שהזניקה את מדינת ישראל קדימה, עשייה שהפכה חזון של בודדים למציאות שמשפיעה על כל משק בית במדינה ועל העתיד המשותף שלנו כאן בארץ הזאת.

עושר הנתונים שנאספו במקצועיות ובשקדנות על-ידי BDO, פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה במדינה, מוכיחים עד כמה העשייה הזו נושאת פירות. המספרים המרשימים לא צצו יש מאין. הם תוצאה של עבודה מאומצת  של עובדי ומנהלי חברות הגז הטבעי שחותרים בהתמדה להצלחה עסקית השלובה יד ביד עם תרומה למדינת ישראל ואזרחיה.

בזכות פעילות חברות הגז הטבעי, מחירי הגז והחשמל בישראל ירדו משמעותית, בזמן שברוב העולם הם נמצאים בעלייה; החיסכון הלאומי המצטבר בעלויות האנרגיה במשק הגיע להיקף עצום של רבע טריליון שקל; ישראל הפכה למובילה עולמית בצמצום פליטות פחמן דו-חמצני, כאשר עצימות פליטות גזי החממה מייצור חשמל צנחה בעשור האחרון ב-45 אחוזים. וכל זאת תוך כדי גידול של כ-40 אחוזים (!) בעתודות הגז של ישראל מאז החלה מהפכת הגז הטבעי. עתודות גז אלו מבטיחות את צרכי המשק הישראלי מעבר לשנת 2060, גם לצד הרחבת פעילות היצוא.

חשוב מכל: למלחמה הקשה והממושכת שנכפתה עליה ב-7.10 נכנסה ישראל כשהיא נהנית מעצמאות אנרגטית משמעותית וביטחון אנרגטי כפי שלא היה לה מעולם, שנייה רק לנורבגיה בעתודות הגז לנפש. בעת לאומית כה מאתגרת קשה להגזים בחשיבות היתרון האסטרטגי שהגז מעניק לנו.

כשמסתכלים על הנתונים האלה קשה שלא להיזכר בחששות שליוו את צירי הלידה של משק הגז הטבעי בישראל – האם יתרות הגז של ישראל ילכו ויתדלדלו? האם ייצוא גז יביא לעליית מחירים? האם תיפגע איכות הסביבה? כמעט כל עמוד בדו"ח שאתם מחזיקים בידיכם מפיג את החששות האלו ומראה לא רק שהתחזיות השחורות התבדו, אלא שהצלחנו להתעלות גם הרבה מעבר לתחזיות החיוביות שלא רבים נתנו להן סיכוי.  

אני זוכה בתפקידי ללוות מקרוב את פעולתם של עובדי חברות הגז ומנהליהן , ואני שמחה על ההזדמנות שלהציג ברבים, בדו"ח שלפניכם, את פירות עמלם. אין לי ספק שבזכותם דו"ח 2035 יציג עוד תנופה בתרומה למדינה, למשק ולאזרחים. יש למה לצפות.

+
צילום: ינאי יחיאל

אמיר פוסטר, מנכל איגוד הגז הטבעי
ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי

עשור עבר מאז שהתקבלה ההחלטה על אישור מתווה הגז הטבעי – מההחלטות ההיסטוריות והחשובות ביותר במשק הישראלי בכלל ובתחום האנרגיה בפרט. החלטה שנראתה בזמנו כצעד הכרחי להסדרת משק הגז הטבעי הפכה, במבחן התוצאה, לאחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו כאן, עם השפעות רחבות היקף על הכלכלה, הסביבה, הגאו־פוליטיקה והביטחון. התוצאות שהתקבלו מאז אף עלו על התחזיות האופטימיות ביותר.

 

הנתונים שנאספו לאורך השנים ונחקרו על ידי פירמת הייעוץ הכלכלי BDO מוצגים בדוח איגוד הגז לשנת 2025, ומאפשרים לבחון לא רק הישג לאומי, אלא גם את השפעתה המלאה של ההחלטה על המשק – ואת הצעדים הנדרשים להמשך פיתוח אחראי ויעיל של משק הגז.

 

בעשור אחד בלבד אפשר מתווה הגז את פיתוחם של מאגרי ׳לווייתן׳ ו׳כריש-תנין׳, שביחד עם מאגר ׳תמר׳ סללו את הדרך למערכת הפקה מבוזרת ועמידה, מהמתקדמות בעולם. רמת הביטחון האנרגטי שנוצרה באה לידי ביטוי גם בשעות החירום שפקדו אותנו בשנתיים האחרונות.

לצד העלייה בהפקה וביצוא, נרשם גידול של כ־40% בעתודות הגז של ישראל, שהגיעו כיום להיקף של כ־1,044 BCM. נתון זה משקף הן את הפוטנציאל הגיאולוגי המשמעותי והן את היכולת לשלב בין הרחבת ההפקה והיצוא לבין שמירה על ביטחון אנרגטי ותכנון ארוך טווח. גם בהינתן יישום ההתחייבויות הקיימות ליצוא, בהיקף של כ־260 BCM, היקף העתודות הנותר צפוי להספיק לצרכי השוק המקומי מעבר לשנת 2062, תוך שמירה על עודפי גז משמעותיים – מדובר בנתון המהווה בסיס אסטרטגי התומך בהרחבה נוספת של היקפי היצוא הקיימים.

מאפיין ייחודי נוסף של המתווה הוא פיתוח תשתיות בהיקפים הגדולים מצרכי המשק המקומי – ובכל זאת הובלה לירידה מתמשכת במחירי הגז. היצוא יצר את הוודאות הכלכלית והיקפי השוק להשקעות רחבות, וכך נהנה המשק המקומי מתשתית אמינה וממחירי גז נמוכים במיוחד.

 

בעוד שמחירי הגז בישראל ירדו בכ־20%, במדינות אחרות הנשענות כמונו בעיקר על הפקה מקומית נרשמה עלייה ממוצעת של למעלה מ־60%. וכך, בישראל ירדו מחיר החשמל ב- 16%, בשעה שבאירופה עלה מחיר החשמל ב- 25%בממוצע, כך שמחיר החשמל המקומי עומד כיום על כ־50% בלבד מהממוצע האירופי.

 

 

המודל הישראלי ממשיך לעורר עניין בקרב חברות אנרגיה בינלאומיות, ונתפס כדוגמה לפיתוח אחראי המשלב תשתיות מתקדמות, יתירות גבוהה ושיתוף פעולה אזורי.

 

במבט לאחור, מתווה הגז הוכיח עצמו כשילוב נכון בין רגולציה אחראית, יוזמה תעשייתית והשקעות פרטיות. הדרך קדימה ברורה: המשך פיתוח המאגרים, הרחבת תשתיות הפקה ויצוא, ושמירה מספקת של גז טבעי לשוק המקומי – כדי לבסס את הצלחת העשור האחרון כבסיס יציב לעשורים הבאים, לטובת הכלכלה והציבור בישראל.

 

 

 

 

 

 

 

+

Andrea Stegher, IGU Vice President and incoming President

2025 is a milestone year for the national gas industry of the country, as it marks 10 years of the historic Gas Framework, a fundamental turning point in advancing Israel’s energy sector. This decision was reached based on a long-term vision and a clear understanding that the development and use of domestic natural gas resources are a strong driver of economic growth, social progress, and environmental improvements.

The Gas Framework, approved in 2015, paved the way to the development of the Leviathan and Karish-Tanin natural gas reservoirs, in addition to the Tamar reservoir, which at the time was Israel’s only producing natural gas field. The Gas Framework provided a robust basis for boosting a new era of energy security, economic growth, and regional cooperation.

Today, it is evident that the accomplishments of the last ten years have far exceeded the most optimistic expectations and paved the way for further positive developments. Israel’s gas reserves have continued to grow, production and transmission infrastructure have been scaled up significantly, and the Israeli economy now enjoys a stable, exceptionally low-cost, low-emissions energy supply.

The gas industry – with the support of appropriate policies and regulations – has made the Gas Framework targets a reality, increasing the resilience of the overall value chain from production to transmission and distribution.

At the same time, it has allowed gas exports to become the cornerstone of regional energy stability and prosperity, consolidating the standing of the Israeli natural gas industry as a leading, reliable energy partner.

The 2025 report of the Israeli Natural Gas Trade Association summarizes a decade of unprecedented accomplishments. It presents a clear, strongly positive model for a country successfully transforming its natural gas resources not only into a foundation for domestic economic development but also for regional integration and cooperation.

I am convinced this model should be viewed with pride, given its overall positive impacts on society at large, while also providing an important source of reflection and good policy-making for other countries to improve energy availability, reduce environmental footprints, and enhance market integration.

+