הכל על גז טבעי
רגולציה

תחרות – מתווה הגז

מתווה הגז הוא שמה של החלטת ממשלה שהתקבלה באוגוסט 2015, ונכנסה לתוקף ב-17 בדצמבר 2015 על פי חוק ההגבלים העסקיים*.

מתווה הגז גובש על ידי צוות של נציגים ממשרדי ממשלה בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה, מתוך מטרה לגבש מדיניות

ממשלתית שתאפשר המשך פיתוח שדות גז טבעי בישראל במקביל לשיפור התחרותיות במשק הגז.

*החלטת ממשלה 476 מיום 16.08.2015 "מתווה להגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי "תמר" ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי "לוויתן", "כריש" ו"תנין" ושדות גז נוספים"

בין היתר כולל מתווה הגז את התנאים הבאים:

  1. חברות נובל אנרג’י ודלק קידוחים יעבירו את זכויותיהן בחזקות מאגרי “כריש” ו”תנין” לגורם שלישי אשר איננו קשור לאף אחת מהן, בתוך 14 חודשים, באישור הממונה על ענייני הנפט ועל פי התנאים שנקבעו במתווה הגז.
  2. חברת דלק קידוחים תעביר את כל זכויותיה בחזקת מאגר “תמר” אל צד שלישי שאיננו קשור אליה, בתוך 72 חודשים מהמועד הקובע את מלוא הזכויות שלה בזקת תמר, באישור הממונה על ענייני הנפט ועל פי התנאים שנקבעו במתווה הגז.
  3. החל מהמועד של החלטת הממשלה, ההסכמים החדשים שייחתמו בעניין אספקת גז טבעי מן המאגרים “תמר” ו”לוויתן”, יעמדו בהוראות שנקבעו במתווה הגז.

עוד נקבעו במתווה הוראות בענייני מחירים, ייצוא, מיסוי, רגולציה, לוחות זמנים ועוד. בסוף 2015 הוגשו עתירות לבג”צ המתנגדות למתווה הגז, ובמרץ 2016 אושרו עקרונותיו על ידי בג”צ, למעט הפסקה שעסקה ביציבות הרגולטורית ואשר בג”צ קבע כי יש צורך לגבש מנגנון שונה. לאור זאת, במאי 2016 אישררה ממשלת ישראל את ההחלטה בנושא מתווה הגז תוך שינוי פסקת היציבות.

הצלחת מתווה הגז

את הצלחת מתווה הגז מרגישים כיום אזרחי ישראל בכל יום נתון. מתווה הגז מומש כלשונו, כאשר בזכותו מאגר לוויתן פותח במהירות שיא, מאגרי כריש-תנין נמכרו, חברת דלק קידוחים (כיום ניו-מד) מכרה את אחזקותיה במאגר תמר וחברת נובל אנרג'י (כיום שברון) צמצמה את אחזקותיה במאגר תמר. משק הגז הישראלי הפך לתחרותי הרבה יותר, מחירי הגז ירדו בעשרות אחוזים ונכון לחורף 2022 מחירי הגז בישראל הם הנמוכים בעולם מבין המדינות שאינן מסבסדות את מחירי הגז.

בנוסף לתחרות ולירידת המחירים במשק הישראלי, פיתוח מאגר לוויתן ואחריו מאגר כריש – הביאו לכך שרמת הביטחון האנרגטי בישראל זינקה לשיא. בעוד מדינות רבות בעולם נאבקות כיום במשבר אנרגיה עולמי שהביא לעליה היסטורית במחירי האנרגיה והחשמל בעולם, ישראל כמעט וחסינה למשבר עולמי זה. השפעת המשבר העולמי על מחירי החשמל בישראל היא זניחה ביחס לעולם, ומושפעת מכך שיש עדיין שימוש מסויים של פחם בישראל. ללא מתווה הגז שאפשר את פיתוח המאגרים – מחירי החשמל בישראל כיום היו משמעותית יקרים יותר.

מבחינה סביבתית, מתווה הגז שאפשר הרחבה משמעותית של כושר הפקת הגז הטבעי הישראלי, הביא לפיתוח תוכנית לאומית מואצת להפסקת השימוש בפחם המזהם, תוכנית שלא ניתן היה להוציא לפועל ללא הרחבה משמעותית זו של הפקת הגז הישראלי. צמצום השימוש בפחם הביא להפחתה משמעותית בפליטות המזהמים בישראל וכן להפחתה של עשרות אחוזים בפליטת גזי החממה בסקטור החשמל הישראלי.

הצלחת מתווה הגז מגלמת בתוכה תמורה משמעותית נוספת ודרמטית– התמורה הגאו-פוליטית. בזכות מתווה הגז, לראשונה בהיסטוריה, לישראל נבנתה יכולת הפקת אנרגיה הגדולה משמעותית מצרכיה המקומיים, כך שניתן לנצל עודפי הפקה אלו ליצוא. בשנת 2020 החלה ישראל ביצוא משמעותי של גז טבעי לירדן ולמצרים. כיום 80% מייצור החשמל בירדן נעשה באמצעות גז ישראלי וישראל הפכה לעמוד תווך בביטחון האנרגטי המצרי. בנוסף, יצוא הגז הישראלי למצרים, מאפשר לחזק את הביטחון האנרגטי המצרי וכך להגדיל את היקפי יצוא הגז ממצרים, גז נוזלי שייעדו העיקרי הוא אירופה. בכך גז ישראלי משמש כבר כיום כחלק מהפתרון למשבר האנרגיה העולמי.